טיפול בדורבן בעקב: למה הכאב בבוקר מתחיל בשוק
אני אריאל בנימין, מומחה בפאשיקום ובשיקום תנועתי מנתניה. כל שנה אחרי החגים מגיעות אליי אותן הודעות: "עמדתי יומיים במטבח, ועכשיו הצעד הראשון בבוקר מרגיש כמו לדרוך על מסמרים". כאב בעקב כזה מבהיל, והוא יכול להשבית יום שלם. רוב האנשים מחפשים מיד טיפול בדורבן בעקב, ומגלים שמה שעזר לשכן לא עוזר להם.
רוצה שאבדוק מאיפה באמת מגיע הכאב בעקב שלךשלח לי הודעה בוואטסאפ
רוב מי שפונה אליי כבר ניסה הכל: בקבוק קפוא, מדרסים, לפעמים גם זריקה. משהו עזר לכמה ימים, ואז הכאב חזר. ההסבר פשוט יותר ממה שנדמה. העקב הוא המקום שצועק, אבל הוא לא המקום שנתקע.
למה כואב דווקא בצעד הראשון בבוקר?
בלילה כף הרגל נחה כשהיא מכוונת כלפי מטה, והשוק מתקצר. בצעד הראשון כל המשיכה נופלת בבת אחת על הרקמה שמתחת לכף הרגל. אחרי כמה צעדים הגוף מתחמם והכאב יורד, עד הישיבה הבאה.
הרקמה שמתחת לכף הרגל נקראת פלנטר פאשיה. היא לא עובדת לבד. היא ממשיכה את המשיכה שמגיעה מגיד אכילס ומשרירי השוק, ומשם הלאה לברך ולירך. כשהשוק תפוס, כל צעד מושך את הרקמה בכף הרגל חזק יותר ממה שהיא בנויה לספוג.
זה גם מסביר למה הכאב חוזר אחרי ישיבה ארוכה, בקימה מהספה או מהאוטו. בכל פעם שהשוק מתקרר במצב מקוצר, הצעד הראשון משלם את המחיר.
למה עמידה ארוכה במטבח מדליקה את הכאב?
עמידה של שעות על רצפה קשה, לרוב יחפים, נועלת את הקרסול ואת השוק. הגוף כמעט לא זז, הזרימה יורדת, והשרירים עוברים למצב הגנה. מחקר מצא שמי שמבלה את רוב יום העבודה על הרגליים נמצא בסיכון גבוה יותר לכאב כזה.
באותו מחקר התגלה ממצא חשוב עוד יותר. הגורם החזק ביותר היה טווח תנועה מוגבל בקרסול, כלומר יכולת נמוכה לקרב את כף הרגל כלפי השוק. ככל שהקרסול היה נעול יותר, הסיכון עלה בחדות (Riddle ועמיתיו, 2003). במילים פשוטות, המחקר מצביע על הקרסול והשוק, לא על העקב.
בחגים כל זה מצטבר: בישולים, אירוח, טיולים רגליים בלי הכנה וישיבות ארוכות ליד השולחן. הגוף עובר מעמידה נעולה לישיבה נעולה, ובאמצע כמעט לא זז.
האם זו באמת דלקת?
ברוב המקרים הממושכים, לא. בבדיקות של רקמה מאנשים עם כאב עקב כרוני לא נמצאו סימני דלקת, אלא רקמה שחוקה שלא הצליחה לסיים את התיקון שלה. לכן טיפול שמכוון רק להוריד דלקת נותן לרוב הקלה חלקית.
השם פלנטר פאשיאיטיס מטעה, כי הסיומת רומזת על דלקת. חוקרים שבחנו רקמה מ-50 ניתוחים מצאו שחיקה ולא דלקת, והציעו לקרוא למצב פאשיוזיס (Lemont ועמיתיו, 2003).
זה מתאים בדיוק לאיך שאני מסתכל על כאב בפאשיקום. הכאב הוא לא התקלה עצמה, אלא אזעקה. הוא מאותת שהגוף מנסה לתקן, אבל חסרה לו תנועה כדי לסיים את העבודה.
למה הבעיה כמעט אף פעם לא בעקב עצמו?
כי העקב הוא הקצה של שרשרת. כשהשוק ננעל מעומס, הקרסול מאבד טווח, והרקמה בכף הרגל סופגת את כל המשיכה. מתיחה של כף הרגל לבד מטפלת באזעקה, לא במה שהפעיל אותה.
אחרי שעות של עמידה, שרירי התאומים והסולאוס בשוק נכנסים להתכווצות הגנתית עמוקה. הם מתקשים כמו אבן, והקרסול כמעט לא מתכופף. בלי תנועה במפרק, לכוח אין לאן לעבור, והוא נוחת על העקב.
בקליניקה אני לא מתחיל מהעקב. הבדיקה הולכת מהמרכז החוצה, לפי הסדר:
- אגן וירך: האם הירך מצליחה להישאר מאחור בצעד, או שהיא נתקעת קדימה
- ברך: האם היא מתיישרת עד הסוף, או נשארת נעולה חלקית
- קרסול: כמה כף הרגל מתקרבת לשוק, וכמה השוק תפוס
- מפרקי כף הרגל: האם העקב זז פנימה והחוצה בחופשיות
- בוהן גדולה: האם היא מתכופפת כלפי מעלה, כי היא מותחת את הרקמה בכל צעד
הסדר הזה חשוב. מתיחות של כף הרגל נכשלות אצל הרבה אנשים, כי הן נאבקות ברקמה המתוחה במקום בשרשרת התקועה מעליה. במקרה הטוב הן נותנות הקלה לכמה שעות. במקרה הפחות טוב הגוף ממשיך לפצות, והקיבעון בקרסול רק מעכב את ההחלמה. ראיתי מטופלים שמתחו את כף הרגל כל יום במשך חודשים, והכאב בבוקר נשאר בדיוק אותו דבר, כי אף אחד לא נגע בשוק ובקרסול.
רק כשהמפרקים הקרובים למרכז חוזרים לזוז, אני יורד לכף הרגל עצמה. שחרור השוק והחזרת הטווח לקרסול שולחים למוח אות שהשטח בטוח. רמת האיום יורדת, והרקמה בכף הרגל יכולה להשלים את התיקון שלה בעצמה.
דורבן או פלנטר פאשיאיטיס, מה ההבדל?
דורבן הוא זיז גרמי קטן שרואים בצילום של העקב. פלנטר פאשיאיטיס הוא עומס על הרקמה שמתחת לכף הרגל. לא מעט אנשים מסתובבים עם דורבן בלי שום כאב, ולכן צילום שמראה דורבן לא מסביר לבד למה כואב.
דורבן נוצר לאורך זמן, כתגובה למשיכה ממושכת על נקודת החיבור בעקב. הוא סימן לעומס שנמשך, לא הסיבה לכאב של היום.
מה שמעניין אותי הוא לא אם יש דורבן, אלא למה הרקמה נמשכת כל כך חזק. את התרגילים הממוקדים ריכזתי בעמוד תרגילים לדורבן בבית.
למה בקבוק קפוא, מדרס וזריקה לא סגרו את הסיפור?
כי רוב הדרכים המוכרות לטיפול בדורבן בעקב עובדות על הנקודה שכואבת, ולא על השרשרת שנעולה מעליה. ההקלה אמיתית, אבל זמנית, ובחזרה לעמידה ארוכה הכאב חוזר.
- בקבוק קפוא: מאלחש את המקום לכמה דקות, אבל לא משחרר את השוק
- מדרס קשיח שלא הותאם: מרים את העקב, ולפעמים הלחץ פשוט עובר לברך או לגב
- זריקת סטרואידים: מורידה כאב לתקופה, אבל זריקות חוזרות נקשרו לסיכון לקרע ברקמה של כף הרגל (Acevedo ו-Beskin, 1998)
אני לא אומר לך לא לקחת זריקה. זו החלטה שלך מול הרופא. כן חשוב לי שתדע: אם הסיבה בשוק ובקרסול, היא תחכה שם גם כשההשפעה של הזריקה תיגמר.
מה עוד זה יכול להיות?
לא כל כאב בעקב הוא פלנטר פאשיאיטיס. כאב שמקרין מהגב, לחץ על עצב ליד הקרסול, בעיה בגיד אכילס או שבר מאמץ יכולים להרגיש דומה. לכן בדיקה של כל השרשרת חשובה יותר מהשם.
כאב בחלק האחורי של העקב, מעל נקודת הדריכה, מכוון יותר לגיד אכילס. נימול או הקרנה מהישבן במורד הרגל עד העקב יכולים להתחיל בגב התחתון, ואז שווה לקרוא על טיפול בסיאטיקה. צריבה או עקצוץ בצד הפנימי של הקרסול והעקב יכולים להעיד על לחץ על עצב, וזה קרוב למה שכתבתי על כאב בצד הפנימי של הקרסול. כאב שמחמיר עם כל צעד ולא נרגע בתנועה, במיוחד אחרי עלייה חדה בכמות ההליכה, יכול להיות שבר מאמץ. כששני העקבים כואבים יחד עם נוקשות בגב בבוקר, כדאי לבדוק אצל רופא גם מצב דלקתי כללי.
מה אפשר לעשות בבית בין הטיפולים?
התרגילים לא מחליפים טיפול בדורבן בעקב, הם שומרים עליו. הם מזרימים דם לשוק ולכף הרגל, מזכירים למוח שהתנועה בטוחה, ועוזרים לגוף לא לחזור לתבנית הנעולה.
1. להעיר את הקרסול לפני שקמים
למה זה עובד: הצעד הראשון כואב פחות כשהשוק כבר לא מקוצר.
איך עושים: לפני היציאה מהמיטה, מקרבים את כף הרגל לכיוון השוק ומרחיקים, 10 פעמים. אחר כך מציירים עם כף הרגל 10 עיגולים לכל כיוון.
2. שחרור השוק בישיבה
למה זה עובד: העבודה נעשית על המקור של המשיכה, לא על העקב.
איך עושים: שב על כיסא, הנח רגל אחת על הברך השנייה, ולחץ לאט עם האגודל לאורך החלק האחורי של השוק. כשאתה מוצא נקודה רגישה, תישאר עליה 20 עד 30 שניות ותנשום. בלי ללחוץ עד כאב חד.
3. מתיחת קיר בשתי גרסאות
למה זה עובד: עם ברך ישרה נפתחים התאומים, ועם ברך כפופה נפתח הסולאוס.
איך עושים: עמוד מול קיר, רגל אחת אחורה, והעקב שלה נשאר על הרצפה. קודם עם ברך אחורית ישרה, 30 שניות. אחר כך כופפים מעט את הברך האחורית, עוד 30 שניות. פעמיים לכל רגל.
4. תנועה קטנה בזמן עמידה במטבח
למה זה עובד: העמידה הנעולה היא מה שהדליק את הכאב, ותנועה קטנה שוברת את הנעילה.
איך עושים: כל 15 עד 20 דקות מעבירים משקל מרגל לרגל, עולים מעט על קצות האצבעות ויורדים לאט, 10 פעמים. אפשר גם להניח רגל אחת על שרפרף נמוך ולהחליף מדי פעם.
תרגילים חשובים, אבל אם הכאב בעקב לא עובר גם כשאתה פעיל, זה סימן שהשרשרת צריכה שחרור ידני ואבחון.
רוצה שנבדוק ביחד איפה השרשרת נתקעת אצלךשלח לי הודעה בוואטסאפ
מוזמנים להצטרף לקבוצת ווטסאפ השקטה שלי, בלי ספאם. להצטרפות: קבוצת הווטסאפ
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
כשהכאב לא עובר אחרי כמה שבועות, כשהוא משנה את הדרך שבה אתה הולך, או כשמופיע אחד מסימני האזהרה. חלק מהסימנים מחייבים רופא לפני כל טיפול תנועתי.
לרופא קודם, אם:
- הייתה תחושה פתאומית של קריעה או פיצוץ בעקב
- יש נפיחות, אודם או חום מקומי, או חום בגוף
- הכאב התחיל אחרי נפילה או מכה
- יש נימול, חולשה ברגל, או כאב שמעיר אותך בלילה במנוחה
לאבחון תנועתי, אם:
- הכאב חוזר כל בוקר כבר יותר משבועיים או שלושה
- התחלת ללכת על הצד החיצוני של כף הרגל כדי לא לדרוך על העקב
- הופיע כאב חדש בברך, בירך או בגב התחתון
מה אני רואה בקליניקה?
אצל רוב מי שמגיע אליי עם כאב עקב, השוק נעול והקרסול מוגבל, והעקב הוא רק המקום שבו זה מורגש. כשהטווח חוזר, הצעד הראשון בבוקר משתנה.
התבנית כמעט קבועה. מישהו עמד שעות, לרוב יחף או בנעלי בית שטוחות, והכאב התחיל אחרי יום או יומיים. הוא מתחיל לדרוך בזהירות ומעביר משקל לצד החיצוני של כף הרגל. אחרי שבוע כבר כואבת גם הברך או הגב התחתון. זה הפיצוי של הגוף, שמנסה להמשיך ללכת בלי לדרוך על המקום הכואב.
בבדיקה אני, אריאל בנימין, מוצא בדרך כלל שוק קשה כמו אבן, קרסול שכמעט לא מתכופף, ולפעמים גם ירך שלא מתיישרת לאחור. אחרי שחרור השוק והחזרת הטווח לקרסול, רוב המטופלים מרגישים הבדל כבר בקימה מהמיטה. לכן טיפול בדורבן בעקב אצלי מתחיל בשוק ובקרסול, ולא בעקב. זה לא מהיר אצל כולם. יש מקרים שדורשים כמה מפגשים, עד שהגוף מפסיק להגן.
איך העקב קשור לברך, לגב ולאגן?
כף הרגל היא נקודת המגע של כל הגוף עם הקרקע. כשהעקב כואב, הגוף משנה את הדרך שבה הוא דורך, והשינוי הזה עולה למעלה: לברך, לירך ולגב התחתון.
זו אותה שרשרת שתיארתי במאמר על כאב גב שמתחיל בכף הרגל ובברך. מי שכבר מרגיש גם את הברך ימצא הסבר מלא בעמוד כאבי ברך שלא עוברים. כשהשוק גם מתכווץ בלילה, יעזרו התרגילים להתכווצויות בשוק. ולמי שרוצה להבין למה לחיצה על השוק מורידה כאב בעקב, הסברתי את זה בעמוד מה זה טריגר פוינט.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לכאב בעקב לעבור?
זה תלוי כמה זמן השרשרת נעולה. כאב שהתחיל אחרי כמה ימי עמידה בחג נרגע לרוב מהר יותר מכאב שנמשך חודשים. כשהכאב ממושך, הגוף כבר למד לדרוך אחרת, וצריך להחזיר לו גם את התנועה וגם את הביטחון. בלי בדיקה אי אפשר לתת מספר שבועות, כי הקצב שונה מאדם לאדם.
האם הליכה יחפה בבית מזיקה לעקב?
הליכה יחפה עצמה לא בהכרח מזיקה. הבעיה היא עמידה סטטית ארוכה על משטח קשה, בלי שינוי תנוחה. כשהעקב כבר כואב, נעל עם ריפוד בעקב יכולה להקל בזמן העמידה במטבח. בטווח הארוך, מה שקובע הוא שהשוק והקרסול יחזרו לזוז.
האם צריך צילום כדי לאבחן כאב בעקב?
ברוב המקרים האבחון נעשה בבדיקה ידנית ובשאלות על העומס, לא בצילום. צילום יכול להראות דורבן, אבל דורבן קיים גם אצל אנשים בלי כאב. צילום או אולטרסאונד חשובים כשיש חשד לשבר, לקרע או לבעיה אחרת, או כשהכאב לא מגיב לטיפול.
למה לשחרר את השוק אם כואב לי בעקב?
השוק מושך את העקב בכל צעד דרך גיד אכילס. כשהשוק נעול, הקרסול מאבד טווח והרקמה שמתחת לכף הרגל סופגת את כל המשיכה. מחקרים מצאו שטווח מוגבל בקרסול הוא אחד מגורמי הסיכון החזקים לכאב כזה. שחרור השוק עובד על המקור של המשיכה, ולא רק על המקום שכואב.
מדרסים עוזרים לכאב בעקב?
מדרס יכול להקל על העומס בזמן עמידה, במיוחד בתקופה חריפה. הוא לא משחרר את השוק ולא מחזיר טווח לקרסול. מדרס קשיח שלא הותאם כמו שצריך עלול להעביר את הלחץ למקום אחר. אני רואה בו עזרה זמנית, לא פתרון לשרשרת הנעולה.
על אריאל בנימין
אריאל בנימין הוא מומחה בפאשיקום ובשיקום תנועתי, עם יותר מ-17 שנות ניסיון קליני בכאבים כרוניים ובמגבלות תנועה. בקליניקה הפרטית בקאנטרי קלאב פולג בנתניה הוא מחפש את המקור המערכתי של הכאב, ולא רק את המקום שכואב.
הדורבן בעקב לא נותן לך לחזור לשגרהכתוב לי בוואטסאפ או התקשר: 055-880-7223**
